חולים עם פרקינסון מתקדם (APD) עלולים לחוות תנודות מוטוריות במהלך היום (תקופות On ו-Off) למרות טיפול אופטימלי בתרופות הסטנדרטיות: טיפול דופמינרגי פומי שאינו יכול להבטיח רמה קבוע בפלסמה בשל הווריאביליות בהתרוקנות הקיבה והספיגה במעי.

Levodopa-carbidopa intestinal gelי(LCIG, Duodopa®) הינו תכשיר המספק תרופה באופן רציף דרך PEG עורי בחולים אלו עם APD הסובלים מהתנודות המוטוריות ודיסקינזיה ולא מאוזנים דיו על טיפול פומי אנטי פרקינסוני.

מתן רציף ישירות לג'ג'ונום בחולים אלו משפר את הסימפטומים המוטוריים ואיכות החיים, ומספק אפשרות לחולים רבים יותר להנות מיתרונות הטיפול.
מטרת המחקר היתה להעריך את האפקט של LCIG על פעילות יומיומית בחולי APD אשר התנודות המוטוריות שלהם מפריעות במידה רבה ומסבכות את הטיפול בתרופות פומיות.

שיטות ומטופלים

מחקר זה הינו מחקר פרוספקטיבי, לאחר השיווק, תצפיתי, רב מרכזי, רב לאומי. נכללו במחקר 5 נקודות תצפית: בפתיחה, בשחרור מבית החולים, ובחודשים 3,6,12 לאחר השחרור (M3י, M6י& M12). חולים עם APD אשר כבר קיבלו החלטה על טיפול ב-LCIG נרשמו למחקר. החולים אושרו בהתאם לאישורים מקומיים וקווים מנחים. במידה ובנקודת זמן כלשהי לאחר תחילת המחקר, המטופל החליט על הפסקת טיפול, הם הוכנסו (במידה ומתאימים) לקבוצת הטיפול הסטנדרטי (SoC).

אם חולים בקבוצת ה-SoC בחרו להחליף למשאבת אפומורפין או לעבור deep brain stimulation במהלך המחקר, הם הוצאו ממנו.

המטופלים/קריטריונים להכללה היו כדלהלן:

- אבחנה של APD שהגיבה לטיפול בלבודופה.
- ההחלטה לטפול ב LCIG התקבלה על ידי הרופא המטפל בהתאם להתוויה לפני שפנו למטופל וביקשו אישור להכלילו במחקר.
- מטופלים שצרכו טיפול פומי >4 פעמים ביום.
- 2-4 שעות off או שעתיים של דיסקינזיה מטרידה/לא מטרידה ביום, כפי שדווח על ידי המטופל ונתמך בשאלון Unified Parkinson’s Disease Rating Scaleי (UPDRS).
- הטיפול התרופתי לא שונה ב 4 השבועות הקודמים לביקור הבסיס.

קריטריונים להוצאה כללו deep brain stimulation קודם, שימוש במשאבת אפומורפין, או טיפול קודם ב LCIG, ודמנציה כפי שנתמך על ידי ניקוד (MMSEי) <24.

כלים להערכת המטופלים
נקודת הסיום העיקרית היתה השינוי מרמת הבסיס לביקור הסופי בהיבט הליקוי בפעילות היומיום של המטופל כפי שנמדד על ידי UPDRS Part II total score לתקופות On.

נקודות סיום משניות כלל את השינוי ב-UPDRS Part II total score בנקודות זמן שונות, ניקוד ב Parkinson’s Disease Questionnaire-8י(PDQ-8), אשר העריך את איכות חיי המטופלים; וניקוד של Non-Motor Symptoms Scaleי (NMSS), אשר העריך סימפטומים לא מוטוריים בחודשים הקודמים לפי חומרתם ותדירותם.

מספר המטופלים שבחרו להמשיך בטיפול LCIG (כלומר עברו הכנסה של PEG) לאחר שלב נאזו-ג'ג'ונלי והסיבות להפסקת טפול ב LCIG הוערכו.
בכדי להעריך בטיחות, תופעות לוואי דווחו ותועדו במהלך המחקר.

ניתוח סטטיסטי
שינויים מובהקים מרמת הבסיס הוערכו על ידי שימוש ב-t test 2 sided. נקודות הסיום הסופיות כללו נתונים מחודש 12.

תוצאות
סך של 65 מטופלים נרשמו למחקר, למרות שרק 64 מהם התחילו את הטיפול באמצע צינורית נאזו-ג'ג'ונלית. סך של 58 (89%) המשיכו ל-LCIG דרך PEG, ו-6 (9%) החליפו ל-SoC לאחר LCIG נאזו-ג'ג'ונלי.

ממוצע (סטיית תקן) של משך הטיפול היה 275 (15) ימים. 41 מטופלים (63%) השלימו את כל 12 חודשי הטיפול.

במהלך המחקר, 16 חולים (25%) החליפו ל-SoC, למרות שרק 6 נותרו עליו עד חודש 12. מטופל אחד העדיף טיפול כירורגי, 9 מטופלים הפסיקו SoC לפני סיום המחקר, או שלא היה מידע מספק על הטיפול.

סך של 23 מטופלים הפסיקו טיפול ב-LCIG במהלך המחקר, ובכללם כאלו שעברו ל-SoC.  הטיפולים הקודמים הנפוצים היו לבודופה פומי (100%) ואגוניסט דופמינרגי (94%).

בהיבט יעילות, נצפה שיפור מובהק ביכולת החולים לבצע פעילות יומיומית (UPDRS Part II) מרמת הבסיס ועד הביקור הסופי. התוצאות היו מובהקות כעבור 3 ו-6 חודשים וטובות יותר מספרית בחודש 12.

חולים בקבוצת ה-SoC לא הדגימו שיפור מובהק ב-UPDRS Part II בכל אחת מנקודות הזמן.

מטופלים ב LCIG חוו ירידה ממוצעת מובהקת ב-PDQ-8 summary index score בכל אחת מנקודות הזמן.

השינוי הממוצע ב NMSS מרמת הפתיחה היה מובהק בכל אחת מנקודות הזמן במטופלים ב-LCIG, נתון המצביע על שיפור מובהק בסימפטומים הלא מוטוריים, שהיה ממושך על פני זמן.

בהיבט הבטיחות, שליש מהחולים חוו תופעות לוואי, 14 מתוכם (21.9%) חוו תופעות חמורות. 8 חולים (12.7%) חוו תופעות לוואי שנחשדו כקשורות לטיפול, כפי שנקבע על ידי החוקרים. 7 מטופלים (11.1%) הפסיקו את הטיפול ב-LCIG בשל תופעות לוואי.

סיכום ומסקנות:
טיפול ב-LCIG הוביל לשיפור מובהק במדדים של פעילות יומיומית, לאחר 3 ו-6 חודשי טיפול. שיפור זה הודגם מספרית אך לא היה מובהק בחודש 12 (ביקור אחרון).

חולים שטופלו ב-LCIG חוו שיפור מובהק באיכות החיים ובסימפטומים הלא מוטוריים במהלך נקודות הזמן במעקב, כפי שנמדדו על ידי PDQ-8 ו-NMSS.
מטופלים בקבוצת ה-SoC לא הדגימו שיפור מובהק במדדים של פעילות יומיומית, איכות חיים או סימפטומים לא מוטוריים, בכל אחת מנקודות הזמן. עם זאת, גודל המדגם היה קטן וחלק מהמטופלים שקיבלו SoC טופלו קודם ב-LCIG.

תוצאות הבטיחות הללו תואמות את פרופיל הבטיחות המוכר של LCIG, ללא סוגיות בטיחות חדשות.

מקור:
Presented at the 20th International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders • Berlin, Germany • June 19 – 23, 2016