רקע, מטופלים ושיטות:
מחלת פרקינסון (PD) הינה מחלה דגנרטיבית של מערכת העצבים המרכזית המשפיעה על התנועה. לבודופה/קרבידופה פומי נחשב פעמים רבות כתקן הזהב לטיפול תרופתי לסימפטומים של המחלה. ככל שהמחלה מתקדמת, משך ההשפעה של מנה יחידה של התרופה נהיה קצר יותר ואינטרמיטנטי, בעיקר בשל ריקון קיבה לא מסודר.

ככל שהחלון הטרפואטי נהיה צר יותר, חולים המטופלים בלבודופה/קרבידופה פומי יכולים לפתח תנודות מטרידות בסימפטומים המוטוריים של מעבר ממוביליות לאי מוביליות (on-off”phenomenon) ודיסקינזיה (בריכוזים העולים על אלו של החלון הטרפואטי).

חולים עם מחלה מתקדמת (APD) נוטים לסבול מתנודות מוטוריות מרובות. בנוסף, חולים אלו חווים תנודות במשך משתנה על פני היממה.

מחקרים קודמים העריכו את הנטל של תנודות מוטוריות אלו בחולי PD, אך האפקט המתמשך של משך סימפטומים אלו על איכות החיים (QoL) טרם כומת. בנוסף, יש מחסור בעדויות על האפקט של משך תקופות off והדיסקינזיה על QoL.

מטרת המחקר היתה להעריך את ההשפעה של סימפטומים מוטוריים במחלת פרקינסון על איכות החיים של חולים עם מחלה מתקדמת.

נתונים ממחקר פרוספקטיבי, רב מרכזי, מארה"ב, פאזה 3, נלקחו לצורך ניתוח נתונים זה. מדובר במחקר בן 12 שבועות, רנדומלי, כפות סמיות, double-יdummy, עם קבוצות מקבילות (N=71), שבוצע בכדי להעריך את היעילות והבטיחות של לבודופה/קרבידופה מתמשך כג'ל אינטסטינלי (LCIG).

חולי APD הוקצו באקראי (1:1) לטיפול בלבודופה/קרבידופה פומי בשחרור מיידי (LC-IR) פלוס ג'ל אינטסטינלי פלצבו או LCIG פלוס פלצבו פומי.

אמצעי מדידה במחקר:

QoL – לפי שאלון -Parkinson’s Disease Questionnaire-39י (PDQ-39):
שאלון זה הינו שאלון ספציפי למחלה, המיועד למדוד אספקטים של מצבי בריאות הרלבנטים לחולי PD. שאלון זה כולל 39 משפטים המתייחסים ל-8 מרכיבי בריאות, אשר לדעת המטופלים מושפעים לרעה על ידי המחלה. 8 המרכיבים הללו כוללים ניידות, פעילויות יום יום, בריאות רגשית, סטיגמה, תמיכה סוציאלית, קוגניציה, תקשורת וחוסר נוחות גופנית.

השאלון מולא באופן עצמי. המטופלים מדרגים כל שאלה מ-0 (לעולם לא) ל-4 (תמיד). ניקוד השאלון הינו הסכום של כל השאלות מחולק בציון המקסימלי ומוכפל ב-100. ציונים גבוהים יותר קשורים לחומרה גבוהה יותר של סימפטומים.

משך סימפטומים של PD – לפי יומן PD. יומן מחלה ממולא באופן עצמי ומתעד את משך הסימפטומים. הנבדקים תיעדו את סוג משך וחומרת הסימפטומים. יומן זה מתעד את מצבי הסימפטומים השונים: Off-time, יOn-יtime with troublesome dyskinesiaי, On-time with nonי-troublesome dyskinesiaי, On-time without dyskinesia. היומן ממולא באופן עצמי. משך זמן בכל סימפטום נסכם ועבר ממוצע לתקופה של 3 ימים. משך כל סימפטום נורמל בהמשך ל 16 שעות ערות.

ניתוח סטטיסטי פוסט הוק בוצע לנתונים שהתקבלו מחולים שהשלימו את כל המחקר (n=66). תצפיות מרמת הבסיס, שבוע 4, שבוע 8 ו-12 נותחו גם הן.
מודל generalized linear mixed הותאם עם ה PDQ-39 כמשתנה התלוי בכדי לקבוע את האפקט של מצב הסימפטומים ב-PD (זמן off ודיסקינזיה) על איכות החיים. מודלים מותאמים ולא מותאמים הורצו בהמשך. באנליזות רבות משתנים, המודל הותאם למאפייני הבסיס של המטופלים כגון גיל, מין ודירוג חומרת מחלה H&Y.

תוצאות:
המודל רב המשתנים עם שכלל גם משך זמן off וזמן On עם דיסקינזיה מטרידה הדגים את ההתאמה הטובה ביותר. התאמה למשתני הבסיס ולמשך זמן on ודיסקינזיה מטרידה, בהשוואה לחולים עם 0 שעות זמן off, עלייה במשך זמן off, היתה קשורה לירידה באיכות החיים: עבור >0–2 שעות (β =י 5.0י, p = 0.11); עבור >2–4 שעות (β = 6.1, p = 0.08); עבור >4–6 שעות (β =י 11.1, p = 0.0008) ועבור >6 שעות (β = 13.0, p = 0.0002).

התאמה למשתני הבסיס ומשך זמן off, כשיש יותר משעה אחת של זמן On עם דיסקינזיה מטרידה, הורידו באופן מובהק את איכות החיים (β = 5.1י, p =י 0.005), בהשוואה לחולים עם 0 שעות זמן On ודיסקינזיה מטרידה.

בקרב מטופלים ב-LCIG, נצפה זמן off ממוצע נמוך יותר באופן מובהק, בהשוואה לקבוצת הביקורת (LC-IR), מרמת הבסיס ועד לסיום 12 שבועות. בקרב מטופלים ב-LCIG נצפה זמן רב יותר של On ללא דיסקינזיה לעומת קבוצת הביקורת.

משך ממוצע של זמן off בקרב מטופלי LCIG בשבוע 12 ומשך ממוצע של זמן On עם דיסקינזיה מטרידה היה נמוך יותר לעומת הסף שהודגם בנתונים
(>4 שעות זמן offי, >1 זמן דיסקינזיה מטרידה), שמתחיל להשפיע על איכות החיים.

מטופלים ב-LC-IR המשיכו לחוות למעלה מ-4 שעות של זמן off ולמעלה משעה של דיסקינזיה מטרידה בשבוע 12 ובכך חוו השפעה שלילית על איכות החיים.

מגבלות ונקודות חוזק של המחקר:
מחקר זה השתמש במידע אורכי ממחקר כפול סמיות, double-dummy, אקראי מבוקר בחולי APD. מחקר זה השתמש בכלים מתוקפים ונפוצים בשימוש של הערכת איכות חיים הקשורים למחלה וסימפטומים על ידי המטופלים עצמם.

מגבלות - תקופת הדיווח לשאלון PDQ-39 ויומן ה-PD היו שונות. בעוד שהראשון היה במשך חודש, היומן של מצבי סימפטומים הכיל תיעוד של 3 הימים שקדמו לביקור. תוצאות מחקר זה הן ממדגם ממחקר קליני, ועלולות שלא לשקף את האוכלוסיה הכללית של חולים ואת הקליניקה הפרקטית.

סיכום:
עלייה במשך זמן off ודיסקינזיה מטרידה קשורה בירידה באיכות החיים בחולי APD. זמן off של למעלה מ-4 שעות וזמן on עם דיסקינזיה מטרידה של למעלה משעה נמצאו כבעלי אפקט שלילי על איכות החיים.

דיסקינזה מטרידה נמצאה כבעלת אפקט שלילי על איכות החיים יותר מאשר משך זמן off. עם זאת, האפקט של עצם קיום זמן Off על איכות החיים גדול מהאפקט של קיום דיסקינזיה מטרידה.

טיפול ב-LCIG מוריד זמן off ומעלה משך של זמן on ללא דיסקינזיה, אשר יכול להוביל לעלייה משמעותית באיכות החיים בחולי APD.

מחקרים עתידיים דרושים בכדי להעריך את האפקט של חומרת הדיסקינזיה, חוסר הודאות בתנודות המוטוריות והירידה ב מינון l-dopa, על איכות החיים, גם כגורמים עצמאיים וגם כנוספים למשך הסימפטומים ב-PD.

מקור:

Presented at the 20th International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders, June 19–23, 2016, Berlin, Germany