חדשות

האיגוד לכירורגיה פלסטית לבג"צ: חוק ההסדרים הביא לעלייה במחירי ניתוחים

במסגרת עתירה של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית נגד הסעיף בחוק ההסדרים המחייב מטופלים לשלם לבית החולים ולא לרופא המנתח, ציינו העותרים כי מתשובת המדינה בנושא לבג"צ עולה שחלק מבתי החולים החלו לגבות עמלה חדשה המייקרת את הפרוצדורות

ניתוח פלסטי. "הראיון עסק בניתוחים הפלסטיים - תחום עיסוק שאין לו דבר או חצי דבר עם עיסוקו של רופא השיניים" (צילום: אילוסטרציה)

האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית טוען כי מחירי הניתוחים הפלסטיים בישראל התייקרו כתוצאה מהרפורמה שהעבירו משרדי הבריאות והאוצר, שנועדה להגביל את הרפואה הפרטית כחלק מחוק ההסדרים. האיגוד הביע טענה זו בתגובה לתשובת המדינה בעתירה הנידונה בבג"צ, שתובעת לבטל את ההוראה להעביר את התשלום עבור ניתוח פלסטי לבתי חולים, שנחקקה במסגרת הרפורמה להגבלת הרפואה הפרטית בחוק ההסדרים.

בתגובת האיגוד, שהוגשה באמצעות עו"ד שמואל ליאור ועו"ד גדי בר און, נכתב: "מדינת ישראל הודתה באחרונה בעובדה כי מאז שאושר החוק, חלק מבתי החולים לוקחים עמלה בעבור גביית שכר הרופא מהמטופלים עבור ניתוח פלסטי פרטי". בכך, נטען בתגובת האיגוד, מודה המדינה שהתיקון לחוק גורם להעלאת מחירי הניתוחים הפלסטיים למטופלים, במקום להוזיל אותם.

האיגוד: "החוק החדש פוגע במרקם היחסים האישיים שבין הרופא לבין המטופל, ומציב מכשולים בפני הציבור הישראלי בבואו לבצע ניתוח פלסטי"

העתירה לבג"צ הוגשה בחודש מארס 2016 על ידי האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, החבר בהסתדרות הרפואית. העתירה ממוקדת בסעיף בחוק ההסדרים שקבע, כי התשלום עבור ניתוח פלסטי פרטי יוסדר מעתה מול בית החולים ולא מול הרופא המנתח.

העותרים טוענים נגד החוק, שלדבריהם "מחייב את המטופל לשלם לגורם מתווך שאינו תורם למטופל דבר". עד לחקיקת החוק, אדם שעבר ניתוח פלסטי פרטי שילם לרופא ישירות את שכר המנתח ולבית החולים עבור השהייה בו - בעקבות החוק החדש הוא נאלץ להעביר את התשלום כולו לבית החולים, ובית החולים יהיה זה שישלם לרופא.

בעתירה המקורית טענו ד"ר יורם וולף, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, ד"ר רן טליסמן, מזכיר האיגוד וד"ר מאיר כהן, הגזבר, כי הרפורמה גוזרת על הרופאים ועל המטופלים להיות תלויים בבית החולים כגורם מתווך, מה שעלול להעלות את המחירים ולהביא לתוצאה הפוכה, לכאורה, מזו שעמדה לנגד משרד הבריאות.

בספטמבר 2016 החליטו שופטי בג"צ לבקש מהמדינה נתונים עדכניים מהניסיון שנצבר בהסדר החדש, ולאפשר לעותרים ולמשיבים להגיב אליהם. רק לאחר מכן יוחלט על המשך הטיפול בעתירה. בעדכון שהעביר משרד הבריאות ב-6 באפריל 2017 נכתב, בין היתר, כי בעקבות החוק החדש "חלק מן המוסדות גובים עמלה בעבור גביית שכר הרופא מן המטופלים".

בתגובת האיגוד שנשלחה בשבוע שעבר נכתב עוד, כי "הניסיון שנצבר מאז כניסת החוק לתוקפו רק מאשש את הטענות המקוריות של העותרים ולפיהן לא זו בלבד שאין החוק - הפוגע בזכויות יסוד של המטופלים ושל הרופאים - מוזיל את העלויות למטופל, אלא שהוא מייקר את עלות השירות הרפואי. בעקבות ההסדר החדש חל גידול בעלויות הטיפול עקב גביית העמלה מצד המוסדות הרפואיים וזאת בניגוד גמור למטרתו המוצהרת והעיקרית של החוק שהיא הוזלת עלויות הטיפול הרפואי למטופלים".

ד"ר יורם וולף, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, אמר בהקשר לכך: "ניתן להבין את ההיגיון של המדינה כאשר מדובר בניתוחים הנמצאים בסל הבריאות ומבוצעים בבתי חולים ציבוריים. אולם בהקשר לשירות רפואי פרטי, אסתטי, שאיננו נכלל בסל שירותי הבריאות, החוק החדש פוגע במרקם היחסים האישיים שבין הרופא לבין המטופל, ומציב מכשולים בפני הציבור הישראלי בבואו לבצע ניתוח פלסטי".

העתירה הוגשה נגד כנסת ישראל, שר הבריאות, שר האוצר, ראש הממשלה, ממשלת ישראל, אסותא מרכזים רפואיים, הרצליה מדיקל סנטר, בית חולים אלישע, מרכז רפואי רמת אביב, מרכז רפואי חורב, נארא מדיקל סנטר, עתידים מדיקל סנטר , TLV מדיקל סנטר, שבע עיניים בנגב ומ.ר.ב. בתי חולים ומרכזים.

נושאים קשורים:  חדשות,  בג"ץ,  עתירה,  האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית,  מחירי ניתוחים,  רפורמה,  חוק ההסדרים,  משרד האוצר,  משרד הבריאות
תגובות