בפירווירסן הינו אוליגונוקלאוטיד אנטי-סנס (anti-sense oligoneucleutide) הפועל כנגד כל ה-mRNA של נגיף ה-HBV ומפחית את הרמות של חלבוני הנגיף.
עוד בעניין דומה
במחקר פאזה 2b שממצאיו פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine השתתפו 457 מטופלים עם HBV כרוני. מתוכם 227 קיבלו טיפול עם אנאלוגים לנוקלאוטידים (NA) ו-230 לא קיבלו טיפול זה. המשתתפים חולקו באופן אקראי ביחס של 3:3:3:1 לקבל זריקה תת-עורית של בפירווירסן במינון 300 מ"ג פעם בשבוע (קבוצה מספר 1) למשך 24 שבועות, בפירווריסן פעם בשבוע 300 מ"ג למשך 12 שבועות ואז 150 מ"ג ל-12 השבועות הנותרים (קבוצה מספר 2), בפירווריסן 300 מ"ג פעם בשבוע למשך 12 שבועות ואז אינבו למשך 12 שבועות נוספים (קבוצה מספר 3) או אינבו למשך 12 שבועות ואז פבירווריסן 300 מ"ג למשך 12 שבועות. התוצא העיקרי שנבדק כלל רמות HBsAg ו-HBV DNA מתחת לסף הגילוי למשך 24 שבועות לאחר הפסקת הטיפול עם בפירווריסן.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב מטופלים שקיבלו NA, בקבוצה 1 ו-2, 9% מהמשתתפים השיגו רמות HBsAg ו-HBV DNA מתחת לסף הגילוי בעוד ששיעור זה עמד על 3% בקבוצה 3 ו-0% בקבוצה 4. במשתתפים שלא קיבלו NA, שיעור השגת התוצא העיקרי עמד על 10% בקבוצה 1, 6% בקבוצה 2, 1% בקבוצה 3 ו-0% בקבוצה 4. במהלך שבועות 1-12 למחקר, תופעות לוואי ובכלל זה תגובות באתר ההזרקה, חום, עייפות ורמות ALT היו יותר נפוצות בקבוצות 1-3 לעומת קבוצה 4.
ממצאי מחקר זה מדגימים כי בפירווירסן במינון 300 מ"ג הניתנת במשך 24 שבועות מובילה להשגת רמות בלתי ניתנות לגילוי של HBsAG ו-HBV-DNA בכ-9-10% מהחולים עם זיהום HBV כרוני.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
