סף כאב

האם למטופלים עם פרקינסון יש סף כאב שונה?

במחקר מסוג מטה-אנליזה נמצא שמטופלים עם מחלת פרקינסון רגישים יותר לגירויים כואבים שונים, בייחוד כאשר הם אינם נמצאים תחת טיפול דופמינרגי, מה שמרמז על כך שמצב של חוסר דופמין יכול לתרום להורדת סף הכאב

כאב מהווה סימפטום לא-מוטורי נפוץ ומגביל במחלת פרקינסון אידיופטית, אך המנגנונים הפתופיזיולוגיים של סימפטום זה אינם מובנים דיים. קיימת עדות לכך ששינוי ברגישות לכאב תורם לחוויית הכאב של מטופלים עם מחלת פרקינסון, אך מחקרים קליניים שחקרו נושא זה הניבו תוצאות לא עקביות. במחקר חדש שנערך ב-The Royal Melbourne Hospital במלבורן, אוסטרליה, ביקשו החוקרים לבחון באמצעות סקירת ספרות סיסטמתית ומטה-אנליזה האם סף הכאב הוא שונה במטופלים עם מחלת פרקינסון בהשוואה לקבוצת ביקורת של נבדקים בריאים.

החוקרים ביצעו סקירת ספרות מהמאגרים MEDLINE ו-EMBASE, בין השנים 1966 עד אפריל 2015. מחקרים אשר השוו בין סף הכאב במטופלים עם מחלת פרקינסון לבין סף הכאב בנבדקים בריאים נכללו בסקירה הסיסטמתית. בנוסף, מידע לגבי השוואת מטופלים עם מחלת פרקינסון שאינם מטופלים בתרופות דופמינרגיות לנבדקים בריאים שאינם מטופלים בתרופות דופמינרגיות צורפו לצורך מטה-אנליזה. התוצאים העיקריים נקבעו כסף הכאב לחום, סף הכאב לקור, סף הכאב לחשמול, הסף ליצירת רפלקס הסרה מגירוי תחושתי (nociceptive withdrawal reflex threshold), סף הכאב ללחץ, ודירוג הכאב.

22 מחקרים שונים נכללו בסקירה, בתוכם 616 מטופלים עם מחלת פרקינסון ו-451 נבדקים בריאים. בהשוואה מטופלים עם מחלת פרקינסון שאינם מטופלים בתרופות דופמינרגיות לנבדקים בריאים שאינם מטופלים בתרופות דופמינרגיות, רוב המחולט של המחקרים (15/19) מצאו סף כאב מופחת (עלייה ברגישות לכאב) במטופלים עם מחלת פרקינסון. מטה-אנליזה של מחקרים אלו חשפה סף כאב מופחת באופן מובהק במטופלים עם מחלת פרקינסון, בכל סוגי הכאב השונים שנבדקו. התוצאות היו הרבה יותר הטרוגניות כאשר מטופלים עם מחלת פרקינסון תחת טיפול תרופתי הושוו לנבדקים בריאים, כאשר רוב המחקרים לא דיווחו על הבדלים משמעותיים בסף הכאב בין קבוצות אלו. בנוסף, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במחקרים אשר השוו בין סף הכאב של מטופלים עם מחלת פרקינסון תחת טיפול תרופתי לבין נבדקים בריאים שגם היו תחת טיפול תרופתי כלשהו.

לאור הממצאים החוקרים מסכמים שמטופלים עם מחלת פרקינסון רגישים יותר לגירויים מזיקים מאשר נבדקים בריאים כאשר הנ"ל נבדקו כשהם אינם נמצאים תחת טיפול תרופתי. עלייה זאת ברגישות לכאב נצפתה בכל סוגי הכאב, אך אינה מובהקת כאשר המטופלים עם מחלת פרקינסון נמצאו תחת טיפול ב-levodopa, ממצא אשר מרמז על כך שמצבים של חוסר דופמין תורמים למצב של היפר-אלגזיה. אולם, עדיין צריך לבחון האם עלייה ברגישות לכאב מתבטא קלינית עם עלייה בשכיחות תלונות על כאב. באופן דומה, לא ברור האם תרופות דופמינרגיות משפיעות על הרגישות לכאב. מטה-אנליזה אשר משווה בין סף הכאב של מטופלים עם מחלת פרקינסון אשר מתלוננים או לא מתלוננים על סימפטום של כאב, יחד עם השוואה של מטופלים עם ובלי טיפול דופמינרגי, יכולה לתת מענה יותר דפיניטיבי לשאלות אלו.

מקור:

Sung, Simon et al. "Pain Sensitivity In Parkinson's Disease: Systematic Review And Meta-Analysis." Parkinsonism & Related Disorders 48 (2018): 17-27. Web.

נושאים קשורים:  סף כאב,  levodopa,  גירוי,  דופמין,  מחקרים
תגובות