במחקר חדש שנערך ב-University of Otago בדנידן, ניו זילנד, ביקשו החוקרים להעריך את הליקויים הקשורים למחלת פרקינסון בשתי נקודות זמן בהפרש של שנה באמצעות הערכה נוירו-פסיכולוגית ממוחשבת. בנוסף, החוקרים ביקשו לקבוע את קשרי הגומלין בין מבחן ממוחשב זה לבין מדדים קליניים קונבנציונליים של תפקוד קוגניטיבי (הערכה קוגניטיבית מונטריאול, MoCA) ופגיעה מוטורית (חלק 3 של הסולם המאוחד לדירוג מחלת פרקינסון, UPDRS), וכן בין גורמים נוספים המשפיעים על תפקוד קוגניטיבי לקוי במחלת פרקינסון.
עוד בעניין דומה
המשתתפים במחקר כללו 37 מטופלים עם מחלת פרקינסון ו-47 משתתפים כקבוצת ביקורת. החוקרים פיתחו מודלים ליניאריים של mixed-effect עבור כל מטלה ממוחשבת.
התוצאות הראו שלקבוצת חולי הפרקינסון היו ביצועים גרועים יותר מאשר קבוצת הביקורת בכל המשימות הממוחשבות בשתי נקודות הזמן. לעומת זאת, ציוני ה-MoCA היו שונים בין קבוצת המחקר לבין קבוצת הביקורת רק לאחר תקופת מעקב. עם זאת, ה-MoCA זיהתה הידרדרות במהלך השנה בקבוצת הפרקינסון, בעוד שרק אחת מהמשימות הממוחשבות הצליחה לזהות הידרדרות זאת.
בשתי הקבוצות, ציוני MOCA גבוהים יותר ניבאו ביצועים טובים יותר בחלק מהמשימות הממוחשבות אך לא בכולן. באופן מפתיע, ליקוי מוטורי לפי דירוג ה-UPDRS לא ניבא ביצועים במשימות הממוחשבות, ומלבד גיל מבוגר יותר, שניבא ביצועים נמוכים יותר בכל המטלות מלבד אחת, הגורמים האחרים (חינוך, תסמינים אפקטיביים (affective) ואימפולסיביים-קומפולסיביים, איכות שינה, תרופות דופאמינרגיות) באופן כללי לא נמצאו קשורים לביצועים במשימות הממוחשבות.
החוקרים מסכמים שהימצאות של ליקויים בביצועים בכל המשימות הממוחשבות בקבוצת הפרקינסון בהשוואה לקבוצת הביקורת, אך לא למבחן MoCA בבדיקה הראשונית, מעידה על כך שהמבחן הממוחשב הצליח לאתר ליקויים בצורה טובה יותר. עם זאת, בניגוד ל-MoCA, התוצאות הנוכחיות מערערות על התאמת המבחן הממוחשב ככלי מעקב אחרי הידרדרות, כפי שהיא נמדדת כאן.
מקור: