בשנים האחרונות ההשערה שהמיקרוביוטה של המעי קשורה למחלת פרקינסון צברה חשיבות, אם כי לא ניתן היה להגדיר הרכב מיקרוביוטה ספציפי כביומרקר שמנבא מחלה זו. במחקר חדש שנערך ב-University of Rome Tor Vergata ברומא, איטליה, והתפרסם ב-Parkinsonism and Related Disorders, ביקשו החוקרים לבחון את הדיסביוזה של המיקרוביוטה של המעי באוכלוסייה נבחרת של חולי פרקינסון ממרכז איטליה, ובדקו את החשיבות של גורמים מבלבלים ומנבאים ספציפיים, על מנת לזהות קשרים פוטנציאליים עם פנוטיפים קליניים.
עוד בעניין דומה
152 דגימות צואה נאספו מ-80 חולים ו-72 משתתפים בריאים. החולים גויסו למחקר על פי קריטריוני הכללה הדוקים. הרכב מיקרוביוטה נחקרה באמצעות אנליזה של אמפליקון של גן ל-RNA של ה-16s הריבוזומלי בשילוב עם נתונים על הרגלי תזונה / אורחות חיים.
גיל, אובדן משקל ומין נמצאו כגורמים מבלבלים, ואילו חומרת המחלה, גיל, BMI, "אוכל דגנים", "עלייה במשקל" ו-"פעילות גופנית" כמנבאים. נוכחות של משפחות של Lactobacillaceae, Enterobacteriaceae ו-Enterococcaceae הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי בצואה מחולי פרקינסון בהשוואה למשתתפים בריאים, ואילו Lachnospiraceae היו פחותים באופן משמעותי. רמות נמוכות יותר של Lachnospiraceae ורמות גבוהות יותר של משפחות Enterobacteriaceae גם היו בקורלציה עם מחלה חמורה יותר ופגיעה מוטורית (בשלב Hoehn & Yahr,יMDS-UPDRS חלק III). מטאגנומיקה מנבאת הצביעה על שונות משמעותית בגנים המעורבים בחילוף החומרים של חומצות שומן קצרות שרשרת וחומצות אמינו ובביוסינתזה של ליפופוליסכרידיים.
החוקרים מסכמים שחולי פרקינסון הראו הרכב מיקרוביוטה ייחודי. מנבאים פונקציונליים הצביעו על שינויים במסלולים אשר תומכים בסביבה פרו-אינפלמטורית, וירידה בביוסינתזה של חומצות אמינו אשר משמשות כפרקורסורים של טרנסמיטורים פיזיולוגיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
