מסת שריר נמוכה, או סרקופניה, מנבאת תוצאי טיפול ירודים במטופלות עם סרטן שד. כימותרפיה ניאואדג'ובנטית הינו הטיפול העיקרי שמטרתו לשפר תוצאי ניתוחים עבור סרטן שד. רק מעט מחקרים בחנו את הקשר בין משטרי כימותרפיה שונים לבין הופעת סרקופניה. מחקר זה השווה שינויים במבנה גוף של מטופלות שקיבלו שני משטרי טיפול כימותרפי שונים; AC-T (Anthracyclines ו-Cyclophosphamide ולאחר מכן טקסאן) לעומת THCP (Docetaxel, Carboplatin, Trastuzumab ו-Pertuzumab).
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו 298 נבדקות עם סרטן שד אשר קיבלו כימותרפיה ניאואדג'ובנטית בין השנים 2017 ו-2020 במרכז רפואי אוניברסיטאי יחיד. החוקרים העריכו את מבנה גופן של המשתתפות בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT). רגרסיה לניארית מרובת משתנים בוצעה לצורך זיהוי מנבאים לשינוי בציון SMIי(Skeletal Muscle Index).
תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלות שקיבלו TCHP הדגימו ירידה משמעותית ב-SMI בשיעור ממוצע של 1.6 ס"מ2/מ2 (סטיית תקן של 3.5; p<0.001), לעומת זאת מטופלות שקיבלו AC-T לא הדגימו שינוי ב-SMI ממוצע. בקבוצת TCHP נצפתה גם ירידה משמעותית במסת שומן ויסצרלי ותת-עורי, בעוד בקבוצת הטיפול עם AC-T נרשמה עלייה במסה של אלו. בנוסף, בקבוצת הטיפול עם TCHP שיעור המטופלות שאובחנו עם סרקופניה חדשה הייתה גבוה באופן משמעותי מאשר בקבוצת AC-T (12% לעומת 1%). החוקרים מצאו כי משטר הטיפול הכימותרפי היה המנבא היחיד לאבדן מסת שריר, כאשר הירידה הממוצעת ב-SMI עבור מטופלות מקבוצת הטיפול עם TCHP היה גבוה ב-3.124 מאשר בקבוצת הטיפול עם AC-Tי(p=0.015).
מסקנת החוקרים הייתה כי מטופלות המקבלות טיפול עם משלב TCHP נמצאות בסיכון גבוה יותר לאבדן מסת שריר מאשר מטופלות המקבלות משלב טיפול של AC-T. בהתחשב בירידה המשמעותית ב-SMI שהודגמה בקבוצת הטיפול עם TCHP, יש לבצע עוד מחקרים פרוספקטיביים לצורך זיהוי עוד מקרים של סרקופניה בעקבות טיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
