חדשות

לחץ בעבודה ובריאות קרדיווסקולרית ירודה מגבירים סיכון לפרקינסון

שני מחקרים רחבי היקף מצאו קשר חזק בין גורמי הסיכון לסינדרום מטבולי להתפתחות פרקינסון ובין עבודה במשרות תובעניות להתפתחות המחלה

נוירולוגי, מומחה לפרקינסון (צילום: אילוסטרציה)
מחלת פרקינסון (צילום: אילוסטרציה)

תסמינים המעידים על בריאות קרדיווסקולרית ירודה נקשרים, כנראה, לסיכון מוגבר לפרקינסון. מחקר נרחב בנושא הזה פורסם בשבוע שעבר ב-PLoS Medicine. מחקר אחר שפורסם ב-Movement Disorders מצא כי משרות תובעניות ועבודה תחת לחץ גם הן נקשרות לסיכון מוגבר למחלת פרקינסון,  במיוחד בגברים.

המחקר שקישר בין תסמינים שמובילים למחלות לב – השמנת יתר בטנית, רמות גבוהות של טריגליצרידים, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של גלוקוז – מגבירים כנראה סיכון להופעת מחלת פרקינסון.

החוקרים השתמשו בנתונים לגבי 17,163,560 אנשים מעל גיל 40 בדרום קוריאה כאשר התברר ש-44,205 מהם פיתחו פרקינסון בתוך חמש שנות מעקב אחרי מצבם הרפואי. החוקרים, כאמור, התמקדו בחמישה תסמינים מטבוליים שהם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

הובאו בחשבון גיל, מין, עישון, צריכת אלכוהול, היעדר או מיעוט בפעילות הגופנית, הכנסות, BMI, היסטוריה של שבצים – והתברר שכל אחד מחמישה מרכיבי הסינדרום המטבולי הגביר באופן מובהק את הסיכון לפרקינסון.

ככל שיותר גורמי סיכון מתוך רשימה זאת קיימים אצל האדם, הסיכון לפרקינסון גבוה יותר. במחקר נעשתה השוואה מול אנשים שאין להם אף אחד מאותם גורמי סיכון וכן מול אלה שאצלם קיימים כל החמישה הנ"ל ושיעור הסיכון המוגבר לפרקינסון אצלם היה גבוה ב-66% אחוז לעומת מי שאין לו אף לא רכיב מבין הסינדרום המטבולי. במיוחד הקשר לכך היה חזק בבני 65 ומעלה.

בארה"ב בלבד מאובחנים מדי שנה כ-60 אלף מקרים חדשים של פרקינסון וכ-1 מיליון אמריקאים חיים עם המחלה. שיעור הפרקינסון בבריטניה למשל הוא 1 ל-500-350 ובערך 127 אלף בני אדם באי הבריטי חיים עם המחלה.

מחברי המחקר ציינו כי הסינדרום המטבולי וכל רכיביו הם בגדר גורמי סיכון עצמאיים למחלת פרקינסון. מחקרים עתידיים יהיו מיועדים לבחינה השאלה האם שליטה על הסינדרום המטבולי ורכיביו יכולה לצמצם בסיכונים להתפתחות פרקינסון.

המחקר השני, שעסק בקשר שבין סיכון מוגבר לפרקינסון במיוחד אצל גברים במשרות שיש בהן לחץ גבוה, שהן תובעניות, בחן סוגיה זאת בקרב 2.5 מיליון אנשים בשבדיה והוביל בידי הרופאה ד"ר קרין ווירדפלדט ממכון קרולינסקה בשטוקהולם.

עם זאת ציינו מחברי דו"ח המחקר כי מסקנותיהם עדיין אינם חד משמעיות ובכל זאת הממצאים הראו אפשרות לקשר שבין לחץ בעבודה – כאמור משרות תובעניות שבהן לעובדים יש תחושה שיכולתם לשלוט בעבודתם נמוכה – לסיכון מוגבר לפרקינסון, במיוחד בקרב גברים עם השכלה גבוהה.

מה שהפתיע: משרות תובעניות שיש בהן לחץ עבודה גבוה לא משפיעות באותה מידה על נשים. אולם, במשרות שבהן העובדות נמצאות תחת פיקוח הדוק, כן נמצא קשר לסיכון מוגבר לפרקינסון אבל כאן רק בקרב אנשים עם רמת השכלה נמוכה ובמיוחד – נשים בקבוצה הזאת.

החוקרים סבורים כי נשים שעבודתן נמצאת תחת פיקוח, אולי יתר על המידה, נדרשות לבצע יותר מטלות שמחייבות אותן לשעות נוספות על מנת להשלימן. בכלל זה גם אלו ש"מביאות את העבודה הביתה". כל אלה גורמים לסטרס (עקת לחץ).

מחקר זה מבוסס על ניתוח נתונים רפואיים לגבי 2,544,748 אנשים ילידי שבדיה בין השנים 1920 ל-1950. התיעוד התעסוקתי שלהם קיים משנת 1980 ולעתים מ-1970. התיעוד המפורט של מצבם הבריאותי הוא לאורך 21.3 שנים (מ-1987 ל-2010). בקרב אוכלוסיה זאת ולאורך תקופת המעקב היו 21,544 מקרים של פרקינסון.

משרות תובעניות מוגדרות כאלו שבהן העובד נדרש לקבל החלטות ואין לו שליטה על עבודתו. למשל, כאשר אין לו שליטה לגבי הזמן הנדרש לביצוע המטלות שמעסיקים או מנהלים מטילים עליו.

מחקרים קודמים הראו כי רמות הורמון הסטרס קורטיזול היו גבוהות אצל חולי פרקינסון בנוסף לגורמים גנטיים שעומדים מאחורי המצב הבריאותי הזה.

מחקר אחר שפורסם גם הוא בחודש שעבר טען כי עובייה של רשתית העין אצל אנשים עם הפרעות תנועה כמו בפרקינסון היתה 0.035 מ"מ בהשוואה ל-0.037 מ"מ אצל אנשים ללא פרקינסון. ההסבר לכך: תאי המוח שמייצרים את החומר הכימי דופמין – שאחראי על תיאום התנועה - מתים אצל החולים. המצב הזה גורם גם לשינוי בצורה ובעובי הרשתית. ראש צוות המחקר, ד"ר לי יאנג לי מהאוניברסיטה הלאומית בסיאול, דרום קוריאה, אמר כי זה מחקר ראשון שקישר בין רשתית עין דקה יותר לבין סימן להתפתחות צפויה של פרקינסון. ניתן כנראה לאבחן שלבים מוקדמים למחלה על ידי סריקת עין פשוטה.

נושאים קשורים:  פרקינסון,  סינדרום מטבולי,  סטרס,  גורמי סיכון,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
20.09.2018, 21:16

שיט.